אישה מופלאה שאלה אותי מה קורה ביום
ההולדת שכל כך מקשה על האנשים אנרגטית?
ותודה על השאלה הזאת כי עכשיו אוכל
להעלות על הכתב את כל המידע הזה שבטוח יקל על המון אנשים.
לכולם יש יום הולדת לא?!
אז מה קורה לנו לפני וביום ההולדת שלנו
שהופך את הימים האלה למורכבים?
כחודש לפני יום ההולדת כבר מתחיל לפעפע
מן אי שקט שמקורו בסיום שנה והתחלת שנה חדשה.
ואז מתרחשים מספר דברים:
לפעמים יש צורך לא ברור להספיק, לסיים
דברים לסגור אותם לפני ...שנגמרת השנה.
לפעמים עולה חשבון נפש על נושאים שונים
שאינני שלמה איתם בחיי:
אם טרם מצאתי זוגיות והנושא מעסיק אותי
אז אחווה תסכול רב והתעצמות ההתעסקות בו לפני יום ההולדת. אם הבית בו אני גרה כבר
לא מתאים בגודלו אחווה תחושת מחנק וצורך עז לעבור דירה עד כדי חיפוש מודעות
בעיתון.
אציין שהדברים הללו אינם נעשים בהכרח
במודע. אבל חווית האיש שקט מוכרת לרוב האנשים וגם הרצון לפתור דברים במהירות במן
דחיפות לא ברורה.
ככל שהימים קרבים לתאריך המיוחל כך
העוצמה של החוויה גדלה.
כשהשיא הוא יום-יומיים לפני יום ההולדת.
בימים הסמוכים ליום הזה יש איזה הבנה פנימית שלא נצליח לפתור את כל בעיותינו השנה
והחוויה היא עצבות עד דיכאון קל או זעם/כעס והתפרצויות. לפעמים השינויים במצב הרוח
דרמתיים ולפעמים קלים.
בוקר יום ההולדת מתחיל לפעמים בפריקת
מתח (בכי או צעקות) שהצטבר מהימים הקודמים אך לפעמים המתח מתפוגג מעצמו והחוויה
היא התעוררות לבוקר מואר ונעים. הגלים הסוערים בים נרגעו והשקט חזר.
אדם ביום הולדתו יותר מואר, מוקף
אנרגיות נעימות וחווה ריחוף קל. רגליו אינן נוגעות בקרקע עד סופן.
יש האומרים ששערי שמיים פתוחים עבור
אותו אדם לבקשת משאלות לב לו ולסבביו.
זה הזמן להיות נדיבים עם עצמנו במשאלות.
לאחר שנגמרת היום הולדת לפעמים לוקח כמה
ימים עד שכל האנרגיה הרכה שעטפה אותנו מתפוגגת לאיטה ומזירה אותנו לקרקע.
עכשיו זה הזמן לאסוף את עצמנו ולתכנן את
השנה החדשה ממקום מקורקע: מטרות, חלומות שאיפות ומשאלות.
** בילדי קריסטל יש זיכרון של החיים
שלפני כדור הארץ. חיים נעימים. קלים ואוהבים. לפני ימי הולדת הם עלולים להיזכר
בעולמות ההם ולקלוט שוב כמה מורכב להם פה בכדור הארץ. בעקבות זה יעלו בהם הרהורים
לחזור למקום ממנו באו. או שאלות למה הם כאן?
אציין עוד דבר בהקשר של ימי
הולדת.
ימי הולדת של ילדינו הם תאריכים חשובים.
שימו לב אמהות אוהבות כי תאריך זה הוא התאריך שבו נפגשתן לראשונה עם הילד/ ילדה הכול
כך יקרים שלנו. מצד אחד מאורע משמח לכל הדעות מצד שני הפרידה הראשונה בדרך ההורות.
בימי הולדת של ילדינו בעיקר כשהם קטנים
יכול להיות שנהיה קצת מנותקות, נתרגש רבות ובלי קשר לשמחה של הילד שלנו. נתרגש בתוכננו
בהקשר האישי שלנו.
לפעמים עם החיבור עם הילד הוא חיבור של
הכרות עמוקה גם מגלגולים אחרים.אנחנו עלולות לחוות עצבות קלה שלא נבין מה פתאום
התגנבה לה לליבנו.
בעצבות היא על הפרידה הראשונה. פרידת
הלידה. הרי קודם האנרגיות שלנו היו מאוחדות ופתאום בנפרד. אז תנו מקום לעצב או
להתרגשות הקיצונית שמפעפעת ואפילו לניתוק שיכול להיות ההמשך של כל התחושות
שציינתי.
זה לא אומר שאנחנו לא אוהבות את ילדינו
המופלאים. זה אומר שאנחנו אוהבות המון.
