"אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה,
גם אתה,
תתחדש. "
נעמי שמר
יש כמה חגים שמביאים אתם אנרגיות מורכבות. ראש השנה ופסח הם העיקריים שבהם.
ראש השנה- לכאורה מדובר בחג די פשוט.
אין שום כוח שבא להשמיד את היהודים וניצחנו למרות שאנחנו מעטים..
רק איגרות ברכה, תפוח בדבש, רימון, ראש דג ומנהגים די נעימים.
מתחתם מסתתר הדבר הגדול באמת שנקרא סיום שנה והתחלה חדשה. חשבון נפש של חודש אלול. מה הספקתי? מה טרם? והכל ממש לפני החג מערבב לבליל של אי שקט.
החוויה קצת מזכירה ימים של לפני יום הולדת אך בצורה קולקטיבית.
כולם ממהרים לעשות את הV. לסגור דברים. יש הבנה פנימית שלא נספיק הכל. שיש נושאים שלא נסיים לפני תום השנה. אך עדיין מנסים לדחוס שם עוד איזה סגירה קטנה.
תחושות מתעצמות.
למשל העוברית שלי בחרה ממש עכשיו לחזור למצג עכוז אחרי הרבה זמן בו ששהתה עם הראש למטה.
מודה לקחתי את זה קשה.
אני יודעת ללא ספק שיש לי את הכלים לשוחח עמה ולשכנע אותה לחזור למקומה. יש לי תמיכה מקצועית מהסביבה.
וברור לי שהכל יסתדר.
אז למה יומיים אני בוכה ללא הפסק? !
התשובה- ראש השנה.
התחושות מועצמות ויוצאות מפרופורציה.
שימו לב. יש משפחות שזה הזמן של המריבות והנתקים המשפחתיים. ואני אומרת אורך רוח. לזכור שתחושותינו מקבלות נוכחות גדולה יותר בגלל הקרבה לחג.
עצם הידיעה לא מקלה על הסימפטומים אבל עושה סדר מאיפה זה מגיע. ויש הבנה שזה חולף.
(אגב יש לזה שם מקצועי בפסיכולוגיה. זה נקרא- "דיכאון חגים".)
קחו נשימה עוד רגע זה אחרינו
שנה טובה לכולם.
http://www.youtube.com/watch?v=-KBA6mUSd1c
