אותה מטופלת הגיעה מרחוק כדי ליצור ציור מתוקשר.
כשעצמתי עיניים הרגשתי את עוצמת התדר האנרגטי. התדר משתנה מאדם לאדם לפי יכולתו להכיל את כמות האנרגיה.
לא הייתי צריכה לחכות רגע מיד הרגשתי שהאנרגיה אופפת אותי.
ושנייה אחרי שהתחיל התהליך הזה של כניסה לתדר שמעתי קול חזק מחוץ לדלת. מדובר בבניין קומות.
פתחתי את הדלת ולמרבה ההפתעה אני רואה בדלת ממול ציור שוכב עם פנים לרצפה. המסגרת מרוסקת ועליה מטף כיבוי אש.
תחושה ברורה של הקשר שלי לעניין עוברת בתוכי אך איני מעזה להתקרב ולהציץ בציור.
הבטיחו לי במסר שכשיסתיים המפגש אראה את הציור הוא יהיה גלוי.
המפגש היה מופלא כצפוי. בסופו אני יוצאת סקרנית ללוות את אותה אישה. ואכן הציור שנפל מושען הפעם עם פנים גלויות על הקיר.
מתבוננת בציור יש בו שתי דמויות: גבר ואישה. האישה נראית במצוקה והגבר מחבק ומנחם אותה. ממעל מלאך שלוח לכיוונם נראה שעף לעזור.
אני חושבת שהגיע זמנו של הציור לעזוב..לפחות מקווה שבני הזוג באותה דירה שלחו אותו משם.
כוחה של אנרגיה לשנות גם את סביבתה מדהים אותי כל פעם.
