על הניסים ועל הנפלאות

 


חנוכה מסתיים ממש היום ואיזה דרך נפלאה לשלוח אותו לדרך עם פוסט על ניסים.
ראיתי אתמול סידרה דקומנטרית מקסימה על מנחה בריטי שהחליט לחקור את עולם המיסטיקה במזרח הרחוק.
הוא עבר עשרות מיסטיקנים כדי לשאול על עתידו.
היו שני מיסטיקנים שהזהירו אותו מפני סכנות שבמים.
בחלק בו שט במיים קרה פעמיים שבסירה בה שט כבה המנוע והיא נעצרה בלב מערבולות מים בנהר הקונג המפורסם. מטלטלת ללא שליטה.
בפעם הראשונה כמעט מיד הופיע דייג עם סירה וחילץ אותם.
מיד אחר כך החליפו סירה  ושוב באותו מקום בדיוק המנוע כבה. הפעם היה זה סלע קטנטן שמצאו בלב הנהר אליו נקשרו בחבל ומשם כמה רגעים אחרי הגיע סירת דיג אחרת והצילה אותם שוב.
אותו מנחה של התוכנית ראה בארועים מזל רע.
ואני ישבתי בבית וראיתי רק מזל טוב. מזל טוב כי משהו עצר אותו מלהמשיך מאותה נקודה כי אולי בהמשך ציפתה לו סכנה. והנה לא משנה מה כל פעם מחדש למרות המים והמערבולות הוא במהירות הוצל ללא כל קושי מהמקום.
האם זה לא סימן למזל טוב? האם זה לא נס?
אז נס בעצם זאת נקודת מבט.
נקודת מבט היא לראות את הנס שקורה לכולנו כל רגע כל שעה.
האם אתם רואים את הניסים היומיומיים שלכם?

12.12.12 It's the end of the world as we know it

בתאריך המופלא והמיוחד הזה. שבערך כל סטאטוס שני בפייסבוק  כתבו צילמו ותיעדו באותו.

אז עכשיו הגיע תורי לספר עליו מזווית קצת אחרת.

בבוקר של אותו יום קמתי להתארגנות מהירה לכיוון הופעת הילדים "מותק של פסטיגל" ליווה אותי כאב גרון קל שהלך והתעצם במהלך ההופעה מלווה בצמרמורות וחולשה. כשיצאתי מההופעה. (שאגב הייתה נהדרת) הרגשתי שרגלי כבדות מלסחוב אותי שלא לדבר על לסחוב את ילדי האהובים. מבט אחד לכיוון בעלי האהוב ראיתי שגם הוא מתקשה ללכת. יחד נגררנו בקושי לאוטו שחנה רק כמה מטרים מהמקום.

בצהריים נחתי וקיוויתי שאתאושש עד הערב. כי איך אוכל לקיים את הערב המיוחד שתוכנן ימים מראש?? והרי את 12.12.12 אי אפשר לדחות.

שתיתי כל משקה סיני מחזק שאני מכירה ולבסוף אפילו אופטלגין אחד נכנס לרשימה.

פתאום לקראת 19:30 כשעמדתי לצאת לדרך. לא מאמינה שבכלל אני יוצאת מהבית. הרגשתי מן הקלה עצומה. משהו השתחרר. והלכתי שמחה ונרגשת ל"קפוץ" קפיצה אנרגטית.

התכנסנו בקליניקה של חני בונה ברמת גן. חמש נשים עוצמתיות ולווינו על ידי שתי נשים נוספות שחברו אלינו אנרגטית מרחוק. כל אחת מביתה.

הרעיון היה מעגל. מעגל שכל אחת ממלא תפקיד משמעותי. ויחד נוכל לקיים את שנתבקשנו.

ומה נתבקשנו? פשוט מאודJ

לעבור לידה הפוכה לידה שמתרחשת כלפי מעלה ביקום.

עד היום כל קפיצה אנרגטית קידמה את כדור הארץ למעלה לכיוון המימד הרביעי אפשר בעצם להמשילה למעבר בתעלת לידה. (כולל התחושות של לחץ חזק בראש).

 וב12.12.12 נפתח פתח קטן. דרך אותו פתחו נעבור למימד הרביעי אך רק בתאריך ה-21.12.12

אז מה כן עושים ב12.12.12?

מניחים את הראש. כן,כן, ממש כך. מניחים את הראש בפתח החור כמו בלידה- ברגע שצועקים: "אני רואה את הראש?!" נקרא גם רגע "ההכתרה".

אז מהות המפגש של הקבוצה שלנו הייתה להתאחד ולהגיע לפתח הזה להניח את הראש ולחוות בריאה.

תפקידי היה לנהל את המפגש. להעלות את כולן למעלה כשכמובן לעזרתי קיבלתי את שלי יהושוע שתמכה לכל אורך הדרך בתדר שלי וחני בונה שעיגנה בקרקע. וכל האחרות שבלעדיהן לא יכולתי לעלות ובטח לא להעלות את השאר.

ככה זה במעגל אחת תומכת בשנייה.

לאחר כיוונן קולי שכלל השמעת צליל שמימי שנבע מתוכי. זאת על מנת שנהיה מאוחדות בנקודת ההתחלה.  נקשר חוט זהב מראש כל אחת ונשזר יחד. התחלנו לעלות.

לרגע חשתי עצירה. היו שעלו מהר מידי והיו שהתנגדו ונדרשנו לשיתוף פעולה. חזרנו על המשפט: "אני מסכימה", "אני מסכימה", שוב ושוב. עד שהצלחנו להתאחד ולעלות יחד. כשהגענו לפתח התבוננו על השפע. חווינו אותו עמוק בנשמתנו. וכמו שמיה צור אמרה" חוויתי את השפע כמשהו פנימי בתוכי ולא כחיצוני".

השפע הוא הידיעה שברגע שאושיט את היד אוכל לקבל את כל צרכיי. ממש כמו בסיפור גן העדן. למעשה יש בתוכנו מחשבה כי עזבנו את גן העדן ואז הקושי הגיע: "בזיעת אפיך תאכל לחם", בעצב תלדי בנים".

אך למעשה אנחנו רק עומדים כל הזמן הזה עם הגב לגן העדן וכל שצריך הוא להסב את ראשינו. להסכים לחיות את חיינו מתוך קלות וחיבור לשפע. נשמע פשוט? לא כל כך .כי נצטרך בדרך לוותר על אמונות רבות ששנים שקעו בנו. על מחשובת של קושי ואכזריות העולם..

לאחר שהחוויה השמימית נחקקה בתוכנו לעד נותר רק להמשיך להדהד אותה ולהקרינה החוצה שעוד אנשים יתעוררו למציאות הזאת.

כך סיימנו את המפגש המופלא הזה.

למחרת נפלתי למשכב יומיים כי ברור לי שיש צורך באיזון תדרים בין הגוף והנפש שלי. עם הנפש רצתי קדימה אבל הגוף הוא איטי יותר ולכן עצר ליומיים ולאט לאט חוזר למסלול.

הקופצות המופלאות שהצטרפו אלינו מהבית. ראינו אתכן ממש איתנו אז מקווה שנגע גם בכן אותה נקודת אור שיודעת שהעולם הוא המקום ליהנות לחיות בו.

ילדי קריסטל והאמהות שלהם

חשתי צורך לעשות סדר בכל המידע שכתוב על ילדי קריסטל.

ילדי קריסטל חלקם ילדים וחלקם כבר לא ילדים כלל.לרוב ילדים כאלה הגיעו לאמהות או הורים קריסטלים שיוכלו להבין אותם ולתמוך בהם בדרך הלא פשוטה שבחרו פה בעולם.

רבים הגיעו לכדור כבר שנים אך כל פעם האנרגיה, כמות הילדים שהגיע ועוצמת האנרגיה הקריסטלית הלכה וגדלה הלכה והזדקקה.

השיא מבחינת כמות ילדים וריכוז אנרגיית הקריסטל הגיע  ב2005

האנרגיה הקריסטלית תפקידה לשנות את הכדור הזה. להכניס בו אהבה וריפוי. לחולל שינוי בעיקר במערכת החינוך. ליצור חיבור לרגשות שלנו ולעצמנו. האנרגיה מגיע דרך ילדים שנולדים. כאשר כל נגלה של ילדים כזאת , כל דור נהיה יותר מדויק ויכול להכיל יותר מהאנרגיה הזאת. גם הכדור שלנו יכול להכיל יותר מהאנרגיה הזאת.

בפועל מה נפגוש כשעומד מולנו ילד קריסטל כזה?

נחוש נשמה גבוהה. נשמה שעברה מספר רב של גלגולים.

ההתבטאות המילולית ותגובות בכלל יהיו כמו אדם בוגר ולא מותאמת לגיל הילד. זה יכול לתעתע ולגרום לנו לדרוש דברים שלא מתאימים ליכולות כיוון שבסופו של יום הוא עדיין ילד.

מעל העיניים יש כמו שכבה דקיקה מבריקה קריסטלית.

תחושת של שביריות עם עוצמה ענקית.

עיניים שחודרות לנשמתנו.

דיוק רב-אפילו מילים צריכות להיות מדויקות ונטייה לתקן או להגיב בעוצמה לכל דבר שלא כזה.

רגישות חושית עצומה. (לעיתים נטייה לבעיות בויסות החושי).

רגישות בכלל גדולה. הם יודעים מה עובר על האדם האחר גם ללא מילים חשים אנרגיות ומושפעים מהן. ולא תמיד לטובה. למשל בימים כמו ימי שואה או ימים אם אנרגיה בעייתית יחוו חוסר שקט בלי סיבה ברורה לעין.

לעיתים לא מבינים מה קורה להם אך יודעים לזהות תנודות אנרגטיות.

מחוברים לטבע וזקוקים לו לאיזון. חיבוק עצים נגיעה בעלים/פרחים זה צורך מהותי אצלם.

מבינים את שפת החיות- קשורים לחתולים, כלבים ועוד.

נטייה ליציאה מאיזון.

ריחוף- ילדים שלא בקרקע, נוטים לחלום נוטים להגיע לעולמות אחרים. נטייה להפרעות קשב.

מתקשרים מטבעם.

יכולות ריפוי נדירות הבאות באופן טבעי. כאשר יראו סבל של אדם/או ילד ייגשו אפילו ברמת מגע בלבד או מבט לעזור.

מחשבות והתעסקות עם המוות באופן הטבעי ביותר כראייה שהוא חלק מהחיים. נוטים לשוחח על מוות בקלילות.

רצון לחזור "לשם" למקום ממנו הגענו. מתוך זיכרון פנימי לטוב שחוו. לעולם ללא קשיים.

קושי להבין את הכוכב (כדור הארץ). תחושת שונות גדולה. כמו חייזרים בעולם

קושי להכיל אלימות נטייה שלא לצפות בחדשות בגיל מבוגר

יכולת הבעת רגשות באופן מדהים ותמלול שלהן מגיל צעיר עם כי לעיתים בעקבות מפגשים לא נעימים עם העולם יש נטייה להסגרות רגשית גדולה.

תגובות קשות למצבים- לעיתים נראה שמגזימים אך חווים את העולם כך בגלל רגישותם.

לפעמים נוטים לאלימות. ריבים בין זוגות קריסטלים יכולים להגיע לעוצמות גבוהות יותר מהאדם הממוצע...

אוהבים חזק וגם כועסים חזק. קיצוני.

יש מקום לכל קשת הרגשות.

מהווים מראה ולא מאפשרים לנו לברוח מעצמנו. תמיד יעמידו אותנו על דיוקם של הדברים חייבים את הדיוק כיוון שעבורם אי דיוק מרגיש כמו צרימה

בעלי הפרעות קשב וריכוז,בעיות בויסות חושי ובעיות התארגנות.

לא תמיד מבינים איך לשלוט בגופם הפיזי ובכלל כל הדברים הפיזיים זרים להם. הם אינם מותאמים לכדור הארץ ולחיים בו  ולכל חייהם הם עובדים על לחזור לאיזון ולהיות בקרקע בגלל נטייתם הטבעית לצאת ממנו.

ב2005 הגיע כמות עצומה של ילדי קריסטל בעוצמה ענקית. היום אותם ילדים הם חלק ממערכת החינוך. הם התחילו כיתה ב'. ולא ניתן להתעלם עוד מהצורך בשינוי המערכת החינוך המיושנת. כלי התקשורת מדברים על כך כל כמות הרטלין הניתנת היום כי יש כמות עצומה של ילדים בעלי הפרעות קשב. אך גם כי מערכת החינוך צריכה להיות מותאמת אליהם ולא הם אליה.

 עד היום מערכת החינוך לא מצאה להם מקום רק דרך טיפולים תרופתיים והחזרת "לנורמה" פתרה את "הבעיה" אך כעת זה כבר לא אפשרי להתעלם מהצורך האמיתי של לשנות את המערכת. יותר ויותר בתי ספר פרטיים נפתחים עם דרכי לימוד אחרות שונות, חוויתיות יותר. ויש זליגה לשם. אך לא יאחר היום בו מערכת החינוך עצמה תעשה את השינוי המתבקש.