יום ראשון, 5 בינואר 2014

ילדת האהבה שלי ולמה אני עדיין לא חוזרת לעבוד




על ילדי האהבה כתבתי בתקשור בסוף 2012. 
ילדים מוארים, מאוזנים, קרקע ורוח משולבים עם שקט פנימי ושמחה.
מביאים חיבור לשפע, קלות והגשמת היעודי שלנו במקסימום יכולת.

האם אני רוצה קלות? בוודאי יצהלו כול מי שנשאל.
האם אני מסכים לכל מה שנגזר מההסכמה הזאת?
אספר לכם:
נקודת התורפה שלי היא קבלת עזרה. לבקש עזרה ולהסכים לקבל עזרה.
שנים של עבודה פנימית ועדיין לא סגרתי את הנושא עד הסוף.
ההריון האחרון למעשה התחיל ביום שבעלי קיבל את המפתח לעסק החדש שהקים. המשמעות הייתה שהוא מאותו הרגע הוא היה בכל שעות היום (והלילה) בעסק.

דיברנו על קלות לא?!
אז איך קלות מסתדרת עם להיות לבד בהריון עם שני ילדים בלי אף אחד שיעסה לי את הרגליים בסוף היום או יכין לי כוס תה? בלי לנוח כשהוא מקלח את הילדים?
חופש גדול וחגים כמעט ברצף. שלושה חודשים של טרוף חושים עם כולם בבית.
אני עוד לא פגשתי מישהו שהסכים לשנות דפוס בלי שזה היה כרוך בקושי מסויים
ואז התחילה הלמידה שלי:

תחילה הייתי צריכה להסכים לעצור את הטיפולים מחודש שביעי כבר. הפופיק רעד לי אבל הסכמתי.
אחר כך הייתי צריכה לחפש אפשרויות להקל על עצמי.
למשל...להזמין באינטרנט את הקניות.
למשל.. להכין רשימת עוזרות לאחרי הלידה.
למשל.. להתארגן עם אוכל מבושל מראש ושלא אני יבשל אותו.
למשל..להסכים שהילדים שלי לא יעשו מליון פעילויות בחופש הגדול וזה בסדר שכל יום נעשה מסיבת ריקודים בסלון.
מה אני אגיד לכן? לא היה לי קל שיהיה לי קל.

להזמין הכל באינטרנט כולל פינוקים מיוחדים שמתאימים לתזונה המיוחדת שהייתה לי ועולים מליונים??!!
להפסיק לטפל דווקא כשהעסק החדש של בעלי בהקמה ולא הכל תמיד זורם מהבחינה הכלכלית??!!
התשובה: כן!!!
וכל פעם שהתנגדתי שילמתי מחיר על ההתנגדות הזאת.

אתן דוגמא נוספת של אישה מקסימה שלא הסכימה להתחבר לתדר הקלות. עורכת דין מצליחה. היא הייתה כמוני בהריון באותו הזמן ובשיחה איתה לפני הלידה שלה היא הבהירה שב-ר-ו-ר שהיא תמשיך לעבוד גם בחופשת הלידה. והעשייה לא תפסק.
במייל כשגיששתי מה המצבה אחרי הלידה. התשובה הייתה שהילד סובל מגזים נוראיים ולכן כרגע לא עובדת... זה המחיר שדיברתי עליו. תסכימי לא לעבוד ולנוח ושיהיה לך קל או שהילד ידאג שלא תעבדי בדרך אחרת.

הובהר בתקשור שהילדים האלה לא יבחלו באמצעים לחבר אותנו לקלות.
ואכן כך הדבר.
אמא שלא מתחברת לקלות. שמתנגדת. עלולה למצוא את עצמה בקושי רב.

ועכשיו הגעתי לסיבה שאני עדיין בחופשת לידה.
מבפנים הנשמה מחכה כבר להתחבר לאנרגיית התקשור הרכה. לעשייה המבורכת. להיות אישה עם עשייה ולא רק אמא שמחליפה פיפי קקי.
עם זאת  עדיין יש ידיעה פנימית ברורה אין לי כרגע את הכוחות הפיזים והנפשיים לטפל באנשים. ואם אבחר לא להקשיב לכך. אם לא אתן לדברים לזרום בקצב שלהם אשלם מחיר יקר שלא ממש מתחשק לי לבדוק מה הוא.
אז עם המון געגועים ושמחה
על המטופלים הרבים שפונים אלי (שפע כבר אמרתי?) 
אחזור כשזה יהיה התזמון המדוייק. כשיהיה לי את המקום המלא להכיל את מי שפונה אלי ולהיות שם לגמרי בשבילו.
באהבה
ענת

2 תגובות:

  1. את מקסימה! מאחלת לעצמי למצוא את התשובות שבי כמו שאת מוצאת ולזרום איתן..
    ולהשקיט את הדוב שבי ששוב התעורר :-)

    השבמחק