נשמה ונשימה.

יצא לי להתקל כבר כמה פעמים במקרים של הפסקת נשימה אצל תינוקות קטנים. 
אני מביאה זוית רוחנית לנושא.
חשוב שכמה שיותר יחשפו למידע. 
(כמובן שבעת הצורך יש לגשת לרופא). 

ילדים עד גיל שנה נשמתם (הנשמה שלהם) עוד לא יציבה בגוף.
היא לעיתים יוצאת ונכנסת לגוף בעיקר בזמן שינה.
ככל שעוברים החודשים היא הולכת ומתייצבת בגוף.
וכיוון שכך בגילאים צעירים (בחודשים הראשונים) הגוף אינו מסונכרן טוב מבחינת המקצב שלו.
כלומר יש רגעים שהתינוק שוכח לנשום. ממש כך.
לינה משותפת צמודה לתינוק מאפשרת לו להסתנכרן עם הנשימה של ההורה.
הוא שומע את ההורה שואף ונושף ומתאים עצמו לכך.
לפעמים אפילו ישן על חזה וממש חווה את תנועת בעליה והירידה בזמן הנשימה.

בלילה יש חשיבות גדולה יותר לשינה עם התינוק כיוון שהשינה עמוקה יותר והסיכוי שתהיה נדידה של הנשמה החוצא ובלבול נשימה גדול יותר. אם תשימו לב ההוראה של משרד הבריאות להשכיב על הגב בחודשים הראשונים כדי למנוע מוות בעריסה נובעת מהצורך לא לאפשר לתינוק לשקוע בשינה עמוקה. בדיוק אותה שינה שתארתי בלילה.

כמו כן במהלך היום אנחנו ההורים בעירנות גבוהה יותר. ניגשים קשובים בודקים.

יש פעמים שהתינוקות הרכים נרדמים עלינו בידיים במנשא בייחוד בחודשים שהם ממש פצפונים. גם זה בסדר. אבל הדגש העיקרי הוא על שנת הלילה.

בקשר לגלגולים וטעויות אספר על בעלי שחווה מוות בעריסה בתור תינוק ואמא שלו חשה צורך לגשת לבדוק אם הוא נושם... וטוב שכך.

היא מצאה אותו מחוסר נשימה.

רצה איתו בידיים מטלטלת וצועקת בשמו עד שהוא חזר לנשום. כמובן נבדק על ידי רופא מיד אחר כך ולא היה סימן לבעייה.

אז מה שקרה בפועל איך שאני רואה את זה. המדריכים/מלאכים הזעיקו את אימו והיא הייתה מספיק קשובה לעשות זאת וזה מה שהציל אותו.

 אז נכון הוא לא היה אמור לסיים את חייו. ודאגו שם למעלה שגם כך יקרה אבל..קורים מקרים. חלקם באמת היו מתוכננים וחלקם ניתן היה למנוע...קשה לשים את האצבע איזה מקרה זה יכול היה להמנע ואיזה היה מכתוב כחל מהתוכנית הגבוהה של אותה נשמה.

לכן ההמלצה שלי לעשות את המקסימום כדי למנוע מצב של הפסקת נשימה בתינוקות וכל השאר שייך ללמעלה...

אני כותבת את הדברים על מנת להעביר מידע . לא כדי להטיף ללינה משותפת.