לו"ז יקומי

קבלתי מסר לא לקבוע פגישות ליום שישיה-22.7.
כשפנו אלי לתקשורים: בפגישה הראשונה התלבטתי אבל נמנעתי מלקבוע. בשניה הלקוחה התעקשה וקבעתי. בשלישית כבר קבעתי בקלות. וכך מצאתי את עצמי עם שני מפגשי תקשור מתוכננים ליום שישי תוהה לגבי המסר שקבלתי. הרי יש ביקוש למפגשים ביום הזה האם המסר שקבלתי שגוי??
ביום חמישי התבהרו הדברים כשהראשונה התקשרה מתנצלת שהיא חולה וההגעה שלה מחר לטיפול בסימן שאלה. המסר שוב הדהד בראשי הבנתי  ששתיהן לא יגיעו. וכך היה: אחת היתה חולה ולשנייה לא התאים.

סוף טוב הכל טוב. מיד תאמתי לי בוקר זוגי עם בעלי.
סליחה חבר'ה, אז מה אני עושה ביום ראשון?

משאלה מהיקום-ספונג'ה

שמתי לב לדפוס חוזר אצלי.
אני מתבוננת על הרצפה בבית במשך יומיים וחושבת "צריך לשטוף את הבית" כמובן אני תוהה איפה זה יכנס בשילוב עם העבודה השופעת (כן ירבו) והילדים השובבים (כן ירבו) ומבינה שלא בקרוב.

ואז קורה "משהו" שמאלץ אותי לשטוף את הבית: סבון כלים שמתנפץ על הרצפה, סיר מרק שנשפך כולו בשכבה שמנונית ועכשיו כבר פעמיים שכחתי להכניס את צינור ריקון מכונת הכביסה לכיור...כן הבקשות שלי מתמלאות יחסית מהר- הרצפה נקייה! למה לא בקשתי לזכות בלוטוJ?

קריצות של מלאכים: בן או בת

קריצות של מלאכים: בן או בת: "בוקר אחד ניגשת אלי אמא מהגן של הילד שלי ומספרת לי שהיא בהריון שבועות ספורים בלבד וסובלת מדימומים. מבקשת את עזרתי לברר האם ההיריון תקין? ב..."

בן או בת

בוקר אחד ניגשת אלי אמא מהגן של הילד שלי ומספרת לי שהיא בהריון שבועות ספורים בלבד וסובלת מדימומים. מבקשת את עזרתי לברר האם ההיריון תקין? ביקשתי לברר זאת בשקט בבית ולחזור אליה.

המסר שהגיע היה שלא רק שההיריון תקין וימשך עד סופו גם היא נושאת בן עוצמתי במיוחד. את המסר לגבי מין הילוד שמעתי כצעקה באוזני. כאשר מסר מגיע אלי בעוצמה כזאת אין לי ספקות.

סיפרתי לה את המסרים והיא הגיבה בשמחה ואיזה שמחה? בן אחרי שתי בנות שמחה גדולה.

לאחר מספר חודשים נגשה לספר לי שעברה בדיקה והיא נושאת בת...הייתי מבולבלת. הרי קיבלתי את המסר באופן ברור שהיא נושאת בן ואף ממש באותו הרגע שוב אני שומעת איך צועקים לי באוזן "בן!" חזק כל כך שנאלצתי להניח יד על האוזן. עניתי "מוזר.." ולא הוספתי. 

לאחר כחודש בבדיקה נוספת התבשרה כי אכן בן היא נושאת ברחמה והבדיקה הקודמת הייתה שגויה

מפתחות שאבדו

לבעלי המקסים יש נטייה לפזר את חפציו במקומות שונים. הפעם אבדו שני מפתחות האחד הצרור של מפתחות הבית והאוטו והאחד של הבית של אבא שלי...במשך 10 ימים שאבא שלי שהה בחו"ל בעלי היקר הסתובב לו בבית ממלמל ומוטרד בחיפושים למציאת המפתחות האובדים. הוא טען שהוא הונח בסל האופניים בחוץ וכמובן ניסים ונפלאות הסל נפל מהאופניים והחיפושים היו סביב החצר. לא מיהרתי לעזור. אולי כי לא נתבקשתי לעשות זאת אולי כי סתם לא התחשק לי. עד שביום שאבי חזר מחו"ל גיליתי שלא היה לו צרור מפתחות נוסף והוא נאלץ לפנות בוקר לפרוץ בדרך לא דרך לבית שלו. אז זה כבר הטריד אותי. נכנסתי למצב תקשור, התכווננתי לחוש את מיקום צרור המפתחות ומיד הראו לי שהצרור נמצא מאחורי הספה בסלון על גבי מזרן שמוחבא מאחוריה. נגשתי לבעלי בשמחה רבה מכריזה על המקום והוא באדישות הגיב: "אה, כן, בדיוק מצאתי את זה שם". אבל הצרור של אבא שלי לא היה  שם רק הצרור של הבית שלנו.

טוב, ניסיתי שוב להיכנס לתקשור ולקבל מסר על נוכחות של המפתח אך ללא הועיל ואז קלטתי שלא אוכל לקבל שמסר כשמעולם לא פגשתי את המפתח הזה, לא חשתי את האנרגיה שלו ואפילו לא ראיתי איך הוא נראה. נגשתי לבעלי ודרשתי תאור מדויק של מראה הצרור.

ואז המסר הגיע שהמפתח לא בבית. אך עדיין לא היה ברור איפה. התחלתי לתת לחושים להוביל אותי והם הובילו אותי לכביש מחוץ לבית. חיפשתי, חיפשתי ואז קלטתי שהמכונית שלנו חונה שם. חיפוש מהיר הפנה אותי לתא המטען שם בתוך מעיל הפליז בכיס היה מונח המפתח. ברור לכם שכשהגעתי הביתה עם המפתח הטמנתי אותו בכיסי ושאלתי את בעלי: " מה תיתן לי אם אמצא את המפתח?"..

לקוח רעב

במפגש עם לקוח אני ממתינה שיגיע. מקבלת מסר: "זה יקח קצת זמן כיוון שהוא עומד להתקשר ולהודיע שהוא יאחר כי הוא רעב ומתכוון לקנות בדרך משהו לאכול."

ועוד הוסיפו: "תמליצי לו לקנות במאפיה שמעט מרוחקת מהמקום ולא בסופר הקרוב כך יהיה מהיר יותר".

תוך דקה אני מקבלת טלפון מאותו לקוח שהוא מתעכב כי הוא חייב לקנות לו משהו לאכול. אני עומדת לומר לו לקנות במאפיה כמו שאמרו לי אבל שותקת. תשאלו למה? כי לא הרגשתי נוח להגיד למישהו איפה לקנות אוכל ובטח לא נראה לי לציין לפני שנפגשנו שהמדריכים הרוחניים מבקשים שיקנה שם. 

כמובן שהזמן התאחר והתאחר וכשהוא נכנס הוא אמר סליחה שפשוט בסופר הקרוב הכל התעכב וזאת הפעם האחרונה שהוא בכלל קונה שם כי הם ממש מגעילים...

כוס סיידר חם

יושבת בבית קפה מתלבטת מה להזמין לשתות. אני אוהבת להזמין את הדבר הכי מרגש בתפריט ולפעמים זה לוקח לי זמן להחליט מה הוא. פתאום מראים לי תמונה בה אני שותה סיידר חם כשהכוס גדושה בתפוחים חתוכים ואני בוחשת אותה עם הכפית. מיד שאלתי את המלצרית הסיידר החם מגיע עם תפוחים בכוס. ראיתי את המבט המופתע של בעלי (מבט של "מאיפה היא הביאה את השאלה הזאת"?!). המלצרית מיד אמרה: "אפשר לא לשים תפוחים אם את רוצה"..."דווקא מאוד רוצה עם התפוחים השבתי." לבעלי לחשתי :" הם אמרו לי שיש תפוחים בכוס". והוא שכבר מכיר את הסחורה חייך אלי בחזרה.

כמובן שנהניתי לשתות את הסיידר החם שלי בכוס גדושה חתיכות תפוחים.

לקוחה רגישה

בד"כ אני מגיע למפגש 10 דקות קודם. מכינה את החדר. מדליקה נרות וקטורת ריחנית. וממתינה. חרוצה שכמותיJ 

הפעם הזאת עומדת ביד עם המצת בדרך להדליק את הקטורת ומקבלת מסר בתקשור: "אל תדליקי את הקטורת הלקוחה רגישה לריח." הפעם לשם שינוי הקשבתי למסרJ

נכנסת הלקוחה אחרי מספר דקות והמשפט הראשון שיוצא מפיה זה: "איזה מזל שלא הדלקת את הקטורת זה עושה לי כאב ראש.." חייכתי לעצמי והודיתי למדריכים.

ללמוד להקשיב

רגע לפני יום עמוס פגישות והתרוצצויות. מושיטה יד לתיק הקבוע שלי (אצלי זה הולך בתקופות- יש לי תיק קבוע למספר חודשים ואז מחליפה לתיק קבוע אחר). אז הפעם זה התיק השחור שלי. 

מושיטה את היד וחושבת עצמי: "זה תיק קלאסי הוא שחור ומתאים להכל".

מיד מגיע מסר בתקשור. "אל תיקחי את התיק הזה"

אני לא מוותרת בקלות ועונה:" אבל הוא בדיוק בגודל המתאים להכיל את כל הדברים שלי..."

שוב משוחחים איתי: "הוא בלוי. צריך לזרוק אותו."

אני לא יודעת מה איתכם אבל עבורי רק המחשבה על להעביר את כל הדברים שבתיק לתיק אחר כבר מעייפת ובזה נסגר העניין. אני לוקחת את התיק השחור!

נוסעת לתחנה הראשונה ביום הארוך שלפני. מחנה את האוטו יוצאת מהרכב אוחזת את התיק בידי.

צעד ראשון והופ הרצועה נשארת לי ביד...

כל היום הסתובבתי על הרצועה נשרכת מהתיק...

ככה זה שלא מקשיבים.