רגע לפני יום עמוס פגישות והתרוצצויות. מושיטה יד לתיק הקבוע שלי (אצלי זה הולך בתקופות- יש לי תיק קבוע למספר חודשים ואז מחליפה לתיק קבוע אחר). אז הפעם זה התיק השחור שלי.
מושיטה את היד וחושבת עצמי: "זה תיק קלאסי הוא שחור ומתאים להכל".
מיד מגיע מסר בתקשור. "אל תיקחי את התיק הזה"
אני לא מוותרת בקלות ועונה:" אבל הוא בדיוק בגודל המתאים להכיל את כל הדברים שלי..."
שוב משוחחים איתי: "הוא בלוי. צריך לזרוק אותו."
אני לא יודעת מה איתכם אבל עבורי רק המחשבה על להעביר את כל הדברים שבתיק לתיק אחר כבר מעייפת ובזה נסגר העניין. אני לוקחת את התיק השחור!
נוסעת לתחנה הראשונה ביום הארוך שלפני. מחנה את האוטו יוצאת מהרכב אוחזת את התיק בידי.
צעד ראשון והופ הרצועה נשארת לי ביד...
כל היום הסתובבתי על הרצועה נשרכת מהתיק...
ככה זה שלא מקשיבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה