לבעלי המקסים יש נטייה לפזר את חפציו במקומות שונים. הפעם אבדו שני מפתחות האחד הצרור של מפתחות הבית והאוטו והאחד של הבית של אבא שלי...במשך 10 ימים שאבא שלי שהה בחו"ל בעלי היקר הסתובב לו בבית ממלמל ומוטרד בחיפושים למציאת המפתחות האובדים. הוא טען שהוא הונח בסל האופניים בחוץ וכמובן ניסים ונפלאות הסל נפל מהאופניים והחיפושים היו סביב החצר. לא מיהרתי לעזור. אולי כי לא נתבקשתי לעשות זאת אולי כי סתם לא התחשק לי. עד שביום שאבי חזר מחו"ל גיליתי שלא היה לו צרור מפתחות נוסף והוא נאלץ לפנות בוקר לפרוץ בדרך לא דרך לבית שלו. אז זה כבר הטריד אותי. נכנסתי למצב תקשור, התכווננתי לחוש את מיקום צרור המפתחות ומיד הראו לי שהצרור נמצא מאחורי הספה בסלון על גבי מזרן שמוחבא מאחוריה. נגשתי לבעלי בשמחה רבה מכריזה על המקום והוא באדישות הגיב: "אה, כן, בדיוק מצאתי את זה שם". אבל הצרור של אבא שלי לא היה שם רק הצרור של הבית שלנו.
טוב, ניסיתי שוב להיכנס לתקשור ולקבל מסר על נוכחות של המפתח אך ללא הועיל ואז קלטתי שלא אוכל לקבל שמסר כשמעולם לא פגשתי את המפתח הזה, לא חשתי את האנרגיה שלו ואפילו לא ראיתי איך הוא נראה. נגשתי לבעלי ודרשתי תאור מדויק של מראה הצרור.
ואז המסר הגיע שהמפתח לא בבית. אך עדיין לא היה ברור איפה. התחלתי לתת לחושים להוביל אותי והם הובילו אותי לכביש מחוץ לבית. חיפשתי, חיפשתי ואז קלטתי שהמכונית שלנו חונה שם. חיפוש מהיר הפנה אותי לתא המטען שם בתוך מעיל הפליז בכיס היה מונח המפתח. ברור לכם שכשהגעתי הביתה עם המפתח הטמנתי אותו בכיסי ושאלתי את בעלי: " מה תיתן לי אם אמצא את המפתח?"..
איזה כיף ככה "סוגרים" עסקאות עם הבעל חחחחח
השבמחק